הנה כמה דברים שפחות מדברים עליהם

 על אירועי הלידה אני בטוחה שדואגים לספר לך:

הצירים, הכאבים, ההורמונים וכו' וכו',

אבל על מה לא מדברים?

על הבכי שמגיע ללא שום סיבה,  הרגשות אשם שנולדים יחד עם התינוק, חשיבות של משכב הלידה .

מדברים המון על מה להכין לתינוק אף אחד לא מדבר על מה להכין בשבילי עוד לפני הלידה שיהיה לי יותר קל .

על חרדות שצפות ולגיטמיות 

על עיבוד הלידה שמלווה אותנו עוד הרבה אחרי הלידה ...

על שינוי הזהות שלי 

על הגבולות שמדוייקים לי בביקורים ובכל מה שמסביב .

על "נשמות טובות" שמורידות ביטחון 

על זה שאין לי זמן לאכול, לעשות צרכים ודברים בסיסים.

אבל הנה החדשות הטובות

למזלי, חלק גדול מההריון החלטתי להקדיש למה שהולך

להיות אחרי הלידה. וברוך השם, החוויה אחרי הלידה יחד עם הקשיים הייתה מעצימה! ולא כי אני איזה וונדר-וומן, אלא בגלל שעשיתי את ההכנות הנכונות לפני הלידה:

למדתי איך לעזור לגוף להתאושש כבר בשבועות הראשונים,

למדתי איך לעזור לנפש להתמודד עם כל מה שבא מעבר להורמונים משתלטים.

עשיתי תיאום ציפיות מאוד ברור עם בעלי לגבי התקופה הקרובה,

עשיתי גבולות ברורים עם הסביבה 

והכנתי קרקע יציבה כדי שלא יהיה מצב שהיא תיפול לי 

וזה לא שלא היו לי התפרצויות הורמונים, בכי וקשיים, אבל זה

בדיוק המסר שלי אליך:

אני מאוד דוגלת באמא שטוב לה = תינוק ומשפחה שטוב להם 

וכמו שאנחנו דואגות שלילד שלנו שיהיה כל מה שהוא צריך לפני הלידה

חשוב לא פחות לדאוג עוד לפני הלידה שתהיה לו אמא יציבה שמוכנה לבואו..